<h1>רבינו ירוחם נ"ה ח"ג</h1>
<h2>דף כז.</h2>
חלה להפריש בי"ט של פסח כלומר בשני י"ט הראשונים וכן באחרונים דבשאר ימי' טובי' מפריש' ומניח' עד הערב אבל בי"ט של הפס' לא ישהנה שמא תחמיץ ואין יכול לאפות' דהוי' אפייה שלא לצורך דאין כהן יכול לאכלה שכב' נטמא' ואין יכול לשורפה שאין שורפין קדשים בי"ט ואין יכול להפריש' בקמח כי עדין לא נתחייבה בחלה עד שתתגלגל עם מים ותהיה עיסה כמו שכתבתי בנתיב כ"א בח"ג בדיני חלה וכיצד יעשה לא יקר' לה שם חלה עד שתאפה ואחר אפייה אם עשה עוגה קטנה קור' להם שם ומשים כל הפת בסל א' והסל מצרפן לחלה כאש' תמצ' בדין חלה ומפריש לשם חלה אותה העוג' הקטנ' או חתיכ' ככר ומצניע' עד מוצאי י"ט הראשון או עד מוצאי י"ט האחרון [ו]שורפה כך פשו' בפסחים והיה אומ' ר"ת שאם קר' לה שם שתטיל לצונן כבן בתיר' דאמ' תטיל לצונן. ומה שכתבתי שיצרפו הסל כך כת' רי"ף דהלכ' כר' אליעזר דהרוד' ונותן לסל הסל מצרפ' לחלה ונר' מדברי רי"ף דאפי' היה שם כדי שיעו' חלה מתחל' צרי' צרוף סל וכן כת' רש"י וריב"א כת' דוק' כשלא היה בו מתחלה שיעור חלה כהני נשי דליישי קפיז' קפיזא אז צרי' צרו' סל אבל אם היה בו מתחלה שיעו' חלה אין צרי' צרו' סל אלא הקפה בעלמא כדי לתרו' מן המוקף. ועו' פשו' ואם החמיצ' עוב' עלי' בבל ירא' ובל ימצא דאמרי' הואיל ואי בעי מתשיל עלה ומשוי לה חול וחזיא לי' והדר מפריש עלה אחריתי השת' נמי כדידי' דמי ועובר עליה. וכתבו המפרשי' ואם יש כהן קטן שלא ראה קרי מימיו מותר לאפותה שראוי' לו כדאמרי' בבכורו' [כ"ז ע"א] וכן כתב בה"ג בשם רב כהן צדק ריש מתיבת' ואפי' אם יש כהן גדול שטבל מות' לאפות' שראוי' לו דאע"פ שטומא' יוצא מגופו לא חמי' אחר שטבל יות' מטמ' מת שטבל דאמרי' התם שאוכל בתרומה חוצה לארץ ועוד דאפי' בלא טבילה ראויה לבעל קרי לבטלה ברוב כדאמרי' הת' רבה מבטל לה ברוב ואכיל לה בימי טומאתו וכתב רב שרירא ודוקא חלת האור אסרו אבל חלה גדולה שנותני' לכהן מותר לקרא לה שם קודם אפייתה בי"ט של פסח כיון שכהן טמא אוכלה.
להפריש חלה בפסח דע כי בחול המועד או ביום ארבעה עשר שהוא קודם הפסח יכול להפריש חלה בעיסה כמו בשאר ימות השנה ולשרפה מיד ותפריש מכל מדה כי המדה שכתבתי היא שיעור חלה ופחות מזה המדה לא תתחייב בחלה לפיכך מפריש מכל מדה כמו שהיא בבצק או תחברם יחד כל העיסות או אחר אפייה כל המצו' לתוך כלי אחד ומפריש חלה ותשרפנה. ובשני ימים טובים של פסח הראשונים והאחרונים לא תוכל לעשות כבשאר ימי' טובי' כגון ראש השנה וסוכה וכיוצא בו שמפרישה בעיסה ומניחה עד מוצאי יום טוב ושורפה כי אין שורפין קדשי' ביום טוב ובפסח אינו יכול לעשות כך שאם יניח העיסה תחמיץ ואם יפרישנה ויאפנה מיד אסור לטלטלה מאחר שאינה ראויה להאכיל לפיכך צריך לעשות כך לא תפריש חלה בעיסה אלא יעשה עוגה קטנה ולא יקרא לה שם חלה עד שתאפה ואחר אפיית כל הפת יצרף כל המצות בכלי אחד ואז יפריש אותה עוגה קטנה לשם חלה או חתיכה אחת ממצה אחת ויניחנה עד חול המועד אם הוא בשני ימים הראשונים ובאחרונים יניחנה עד מוצאי יום טוב וישרפנה ואם יש בעיר כהן קטן פחות מט' שנים שלא יצאה טומאה מגופו או אפילו גדול וטבל לקרויו יכול להפריש חלה בעיסה ויכול לטלטלה ולאפותה ואחר אפייה נותנה להם ויאכלו אותה ודין חלה בי"ט תמצאנו מבואר בענין יום טוב וכבר כתבתיו בנתיב כ"א בח"ג שאם הפרישה בקמח אינה חלה וצריך אח"כ להפריש אחרת מהעיסה או מהפת כי אינו חייב בחלה עד שיתגלגל הקמח עם מים ומ"מ אותה שהפרישה בקמח אסורה לאכלה לזרים וחייב להפריש אחרת ואותן הנשים הנוהגות להפריש בקמח טעות גמור הוא ואין העיסה פטורה באותה חלה. פירו' ודוקא חלת האור אסרו לאפותה ביום טוב של פסח אבל חלה שנותנין לכהן מות' לאפותה בי"ט ולקרוא לה שם חלה קודם אפייתה כיון שכהן טמא אוכלה וכן כתב רב שרירא גאון ז"ל.
